מכירה את זה שהיית עצבנית נורא אתמול? אולי קוראים לזה אפילו תחושת זעם. ובכית אוקיינוס, ואת כועעעעסתתתת – כי המצב במדינה, ונמאס לך מהדבר הזה שקורה לך כל פעם, וממש נשבר לך מהכל. ובכלל לא טוב לך, חוץ ממה שכן, אבל כרגע ממש לא!

וההתנהגות שלו או שלה פשוט בלתי נסבלת, ואת עצבנית ועצובה נורא. וזה אולי קשור הורמונלית, את יודעת שאת אמורה לקבל בסוף שבוע, אבל בתוך הסערה את אומרת לעצמך: "זה לא זה, אני אומרת לך, כרגע בתחושה שלי – פשוט חרא לי!".

ואז פתאום, מגיעים סימנים ראשונים של ווסת. ומשהו בזעם הזה מרגיש כאילו הוא מתפנצ'ר. הוא שוכך, מתרכך. אאאממממ… מודה או לא מודה?

אם את בטרום גיל המעבר, או אם את מכירה את השינויים הקיצוניים האלו לפני כל ווסת כבר מלפני- הצטרפי, התעודדי ותראי איך אפשר לטפל בזה בפשטות ברפואה הסינית

הבושה שאחרי הסערה

בהגדרה – רגש הוא שינוי במצב התודעה בעקבות הפרשת כימיקלים. וזה לא שאני מתכוונת לדבר כאן ביולוגיה, אבל כל אישה שחוותה שינוי הורמונלי קיצוני יודעת, מכירה ושוכחת כל פעם מחדש: זה מרגיש כמו סיבוב של 180 מעלות. לפתע את בזעם, ולפתע – את שוב רגועה ומווסתת.

המעבר הזה עלול להשאיר אותך עם תחושת בושה ומבוכה, בעיקר מול אלו ש"יצאת" עליהם. את שואלת את עצמך: "מה, אני נותנת לזה לנהל אותי? אני? אישה מודעת שכמותי?"

אבל את לא לבד. זה בדיוק מה שקורה כשמערכת ההורמונים בשיא שלה, ובמיוחד בטרום גיל המעבר, כשהגוף מנסה להסתגל לירידה באסטרוגן, העליות והירידות האלו הן סערות כימיות של ממש, וחשוב להבין שזו לא "חולשת אופי" – זו פיזיולוגיה.

יש פה הצעה לחמלה – ולפתרונות

אין פה ביקורת, אני לא צוחקת עלייך (או עליי). זה לא מצחיק, אולי רק בווידוי חשאי עם חברה בדיעבד. יש פה הצעה לחמלה ולפתרונות, כי התנודות האלו משבשות את איכות החיים וזו ממש לא גזרה משמיים.

ארגז הכלים שלך: מהדיקור ועד הצלחת

הנה כמה דרכים להחזיר לעצמך את ההגה לידיים:

1. דיקור סיני (אקופונקטורה): כן כן, גם אני מקבלת דיקור סיני. אני רואה כל יום בקליניקה מטופלות שנדהמות מהיכולת של המחטים פשוט "להנמיך את הווליום". הדיקור הוא כמו שסתום שמשחרר את הלחץ בסיר. יש רגע כזה, כשהמחטים כבר בפנים והחדר שקט, שבו את מרגישה את הרעש של המחשבות פשוט נעלם. פתאום יש מרחב לנשום בו.

2. פעילות גופנית: לא, הליכה במשרד לא נחשבת. לפחות פעמיים בשבוע פעילות אירובית ואימון כוח. אני אישית ממליצה גם על יוגה – היא משנה מצב תודעתי ויכולה להתאים בדיוק למטרה הרצויה לך באותו יום.

3. תזונה מיטיבה: אל תביאי את עצמך לקצה. שימי לב אם את אוכלת מספיק מזון טבעי ומגוון. למזון יש השפעה אדירה על מצב הרוח – פירות, ירקות,(גם מבושלים) קטניות, דגים, ביצים ובשר (אם את אוכלת מן החי) פחות מעובד ומטוגן, יותר הזנה אמיתית.

4. שינה מטיבה: את רוצה זמן שקט לעצמך, אני יודעת. אבל כשאת לא ישנה, תהליכים קריטיים כמו עיבוד רגשות, שיקום ומטבוליזם נפגמים.

בחיית, Give yourself a break

תמיד מצחיק אותי שרק כשילדים בסערה רגשית אומרים: "אוי, הוא בטח עייף" או "היא ככה כי היא רעבה". ומה איתך? איך את כשאת רעבה, עייפה ומרוטה? ועוד בריבוי משימות ותחושת "לא מספיקה"?

אז תעצרי רגע. תני לעצמך הפוגה. בין אם זה בדיקור, בתנועה, בריקוד, או סתם בבהייה בטבע. סטרס גבוה הוא המנוע של הסערות האלו, ויום-יום צריך לדאוג להרגיע אותו. שתפי את השותפים שלך לבית – קבלה של המצב מורידה להבות ומונעת מהן להפוך לשריפה.

את חשובה. את לא צריכה לסבול, ומותר לך (ואפילו רצוי) לחיות טוב. גם ככה לא קל פה כרגע, המינימום שאת יכולה לעשות עבור עצמך זה לייצר לעצמך אי של שקט פנימי.

מרגישה שהגיע הזמן להחזיר את השקט לחייך? מוזמנת ליצור קשר ונתאם לך תור לדיקור שיעזור לך לחזור למרכז שלך.

מוזמנת לקרוא על טרום גיל המעבר וגיל המעבר, תוכן חשוב שכתבתי, שלכל אישה בשלב זה כדאי להכיר

ולהבין עוד יותר מה עובר על גופך בתקופה הזו? קראי פה

---