חלק מנפלאות תחום העיסוק שלי כמטפלת ברפואה סינית, זה שאני חיה את זה,
ההסתכלות שלי על החיים היא מעיניים סיניות שמתבוננות בחיים הנוכחים, המערביים, הנשיים, הרוחניים, המורכבים והפשוטים.
ויש לי את היכולת לקחת את מה שעובר עליי ומעניין אותי ולצלול לתוכו, משלל נקודות מבט, להתבונן, לחקור, להרגיש, לחשוב, לבדוק על עצמי, לעבד עם עמיתות/ים ומתוך כך לעזור גם לאחרות.
להעלות מודעות ולהציע נקודות מבט שונות.

טרום גיל המעבר (וגם על גיל המעבר נדבר)

זה לא פשוט, אני יודעת,
זה מורכב, נכון
זה יכול גם להבהיל קצת, גם לי קצת מתכווצת הבטן ("אוי, שנתחיל לדבר על הבטן? כי משהו קרה לה..")
אבל זה גם חלק מהעניין, להבין, שאם נרצה או לא, אנחנו עוברות לשלב נוסף בחיים.
זה מצריך שיח חדש, מיתוג מחדש, שניה לעצור, לא להיבהל, ולהבין שזה לא חייב להיות נורא, בכלל לא.
מי שהטביע מונחים מרושעים ומעליבים כאלו, שילך לפינה.

ואנחנו, הנשים, יכולות להחליט שאנחנו נצעד בדרך אחרת, חדשה, מכבדת ומכובדת.
שנותנת מקום, שיח, התבוננות, מודעות ומענה לטרנספורמציה, שרק יצורות מופלאות כמונו- יכולות לעבור, שוב. (אסביר את ה"שוב" בהמשך).
אנחנו הנשים, כבר במקום אחר בעולם, מקום שהבנו שיש לנו את הכוח, המקום והחובה להחליט עבור עצמנו מה נכון וטוב לנו. (ואגב גם זה חלק מנפלאות התקופה הזו בחיינו)

אז מה קורה פה בכלל?
אחרי גיל 40, אצל כל אחת בגיל/שלב שלה, יכולים להתחיל שינויים, כאישה שכבר מכירה את עצמה זמן מה, את עשויה לראות רמזים, אולי פתאום הווסת שלך משנה את אופייה, היציאות משתנות, המטבוליזם אחר, השינה שלך כבר לא באה לך בקלות כמו בעבר, קמה פתאום לפיפי כל לילה, מתעוררת ומתקשה לחזור לישון, הבטן לא הבטן שהיתה לך, הגוף קצת משתנה, ה-PMS (תסמונת קדם וויסתית) מטלטלת וקשוחה יותר, אולי עולה חוסר סבלנות, עצבנות, שינוי/חוסר חשק, מיני, אבל לא רק מיני, משהו בחשק ובאנרגיה לטרוף את החיים קצת שוככת..
(יכול להיות שתחווי רק אחד מהתסמינים ואולי יותר, ואולי ממש מינורי ואולי בכלל לא או עדיין לא)

מצד שני, את אומרת לעצמך, אני רק בת 43, 44.. הילדים עוד קטנים, אולי אפילו היית ברצון או בניסיון להכנס להריון, או היית בהריון לא כל כך מזמן..
וגם סך הכל נראית צעירה ומרגישה שעכשיו סופסוף משהו מסתנכרן עם מי שאני, ומה שלמדתי, בחרתי והתגבשתי להיות.

מה קורה לי בגוף ולמה עכשיו?

כיצורות מופלאות שניחנו להיות, יש לנו את יכולת השינוי, להפוך מילדות לנשים, להפוך לנשים שיכולות לברוא בני/ות אדם, להאכיל אותן/ם מגופנו, ואז לעבור לשלב אחר, שלצערנו פחות מדובר, פחות נחקר, ורק בשנים האחרונות מתחיל לעלות לפני השטח, להיחקר ולקבל הכרה- טרום גיל המעבר וגיל המעבר- שלום

קצת סדר בשלבי חיינו בגילאים הללו:

 פרה-מנופאוזה (פרה= לפני)
בערך בין גילאים 35-45, המחזורים סדירים והקצב קבוע ותקין.
 פרי-מנופאוזה, טרום גיל המעבר- תחילת גיל המעבר
בערך בין הגילאים 45-51 תקופה שבה מתחילים שינויים במחזורים, בעוצמה, באורך, ייתכן גם תחילת תסמינים שונים, לחלקן זה יהיה מינורי, חלקן יותר ישימו לב כי הן מודעות יותר וחלקן פחות ולחלק מהנשים זה יכול להיות ממש עוצמתי וכאוטי.
והבעיה הכי גדולה שלנו כרגע, זה שהן לא בהכרח יקבלו את המענה המתאים.

 מנופאוזה- Mens= חודשי Pausis= עצירה
הפסקת המחזור למשך 12 חודשים.
עשויים להיות תסמינים מוגברים בשל הירידה החדה באסטרוגן.

 פוסט מנופאוזה- מיום ה"שנה" ללא ווסת וכן הלאה.

עכשיו מה אני באה לומר פה?
הרבה מאוד דברים!!
אני אכתוב פה מעכשיו הרבה על התקופה הזו, כי זה חשוב
כי אנחנו חשובות
כי אנחנו 50% מהאוכלוסיה (אם יורשה לי להוסיף, ויורשה לי!) החצי החשוב.
אנחנו מרכז העולם!
אנחנו חייבות, רוצות, צריכות, מגיע לנו!!!! להיות בטופ של הטופ שלנו.
כשאנחנו לא בטוב, לא באיזון, כולם מושפעים מזה, המשפחה, הילדים- באופן ישיר, הזוגיות- ומשם גם הילדים באופן עקיף, העבודה שלנו, האיזון של העולם על כתפינו הנפלאות.
אנחנו הקרקע, והיא צריכה להיות יציבה ושלווה.

אז כרגע אסכם- אולי מהסוף להתחלה
יש הרבה איך לעזור בתסמינים של טרום גיל המעבר וגיל המעבר
יש הרבה מידע שאנחנו-אתן צריכות לקבל, וזה בדיוק מה שאני הולכת לעשות מעכשיו
בינתיים ובכלל.. תתבונני בעצמך (בחמלה והערכה)
תשקיעי בעצמך,
תבקשי ותקבלי עזרה
זה כל כך טוב- להרגיש טוב
זה לא הסוף מתוקה שלי, זו רק התחלה של דרך חדשה
תאהבי אותך, זה מרגיש ונראה נפלא.

אני מזמינה אותכן, לכתוב לי,לדבר איתי, לשאול, להתייעץ, לתהות ביחד, להתחזק ולעבור את זה יד ביד.
ואותכם גברים- מי שקרא עד פה, גם אתם מוזמנים לקרוא ולהכיר, מה קורה לאישה שאיתכם, או הנשים שסביבכם. זה חשוב ויש לכם גם מקום גדול לעזור ולתמוך ולצמוח יחד
נצא לדרך?