"אני צריכה טיפול טוב, אני אחרי תקופת כאב משוגעת" היא כתבה לי, חברה שלא ראיתי זמן רב.
אנדומטריוזיס זו אכן מחלה קשוחה מאוד, עם כאבים משתקים עד כדי עלפון, בחילות והקאות
המחלה הזו משבשת לה את היכולת לייצר אורח חיים, נורמלי ורגוע, כי גלים של כאב בעוצמות שונות מופיעות אצלה ללא הפסק.
היא שיתפה את התבטאות הכאב אצלה והתחלנו את הטיפול.
כמי שמרגישה ומכירה את הכאב שלה כל כך, תוך כדי פעולה שעשיתי בטיפול, היא כבר הרגישה שינוי לטובה
וכשסיימנו את הטיפול במלואו, היא היתה כל כך רגועה ובתחושה אחרת בגוף.
רצינו להמשיך בטיפולים בתקופה שהיתה לנו, אך המלחמה התחילה, ולא הספקנו.
ובכל זאת, פונקתי בהודעות משמחות בהמשך החודש, שריגשו כמה הטיפול כבר הידהד היטב בגוף.
כשיש כאב נוראי בגוף באופן מתמיד, הפגיעה היא לא רק באזור הכאב
הפגיעה היא גם נפשית ומנטלית
זה מתיש, זה מעלה תסכול וייאוש, עצבנות, דיכאון, היכולת לעבוד נפגעת
מערכות יחסים גם יכולות להיפגע, כשיש תחושת סבל שלא עוזבת את הגוף.
הפחד מהכאב שיבוא,
חוסר היציבות, הקושי לתכנן פעילויות, כי לא ניתן לדעת מה יהיה המצב באותו רגע.
כן, לכאב יש השפעה הרבה יותר רחבה מתחושתו בגוף
ולכן העדכונים שלה כל כך שימחו אותי
כי מבחינתי הטיפול לא נתן לה רק הקלה בכאב
אלא נתן לה תקווה ואמונה שזה יכול להשתנות
שלא צריך לסבול
נתן לה אור ללכת לעברו
ומוטיבציה ששווה לה להשקיע בהבראה שלה
שיש מה לעשות והחיים שלה יכולים להראות ממש אחרת וממש טובים
#לא_צריך_לסבול, זה לא סתם סלוגן, זו באמת האמונה שלי
לא לוותר על לחפש ולמצוא את הדרך, הא.נשים, המטפל.ת, האימונים, התזונה שתביא את החיים שלך ליציבים, שלווים וטובים.
זה אפשרי ובעיני זו אף חובה
לא לבזבז את החיים על סבל שניתן לרפא
